בטרם גיליתי את אמנות הפנג שואי חיי היו כאוס אחד גדול – חיים אינטנסיביים ורצופי משברים, מלווים תמיד במועקה נפשית משום שלא מצאתי עדיין את "המקום שלי" בעולם. בפיזור נפש עסקתי בלפחות חמישה תחומים שונים שאין ביניהם דבר משותף. לא יכולתי לעזוב אף אחד מהם, ולא הבנתי למה. בהיותי בת מזל תאומים חשבתי שכנראה זהו גורלי…
מצד אחד עבדתי למחייתי בתיירות (כעשרים וחמש שנה) ומצד שני הנשמה שלי צעקה "הצילו" ללא הפסק; נשמת אמן שהייתה כלואה בעולם ה"קורפרייט" וסבלה אנושות. ציירתי ויצרתי כל חיי (למדתי ב"בצלאל"), אך לא הצלחתי להגיע לסיפוקי כאמנית – הרגשתי שאני יגעה לריק! תמיד עסקתי במיסטיקה וברוחניות וכל הזמן הוספתי להם בלימודיי נדבכים נוספים: קבלה, טארוט, זן בודהיזם, אסטרולוגיה ועוד. עיצבתי בתים לחברים בשיטת הפנג שואי ועזרתי לאנשים באמצעות ייעוץ מטאפיזי –  וכל זה בתקופה שעוד קראו למי שהיה עמוק ברוחניות "משוגע"…
אך כל העיסוקים האלה שלא התחברו זה עם זה פצעו את נפשי. הרגשתי כאילו "אלף סוסים" מושכים אותי לאלף כיוונים שונים. הייתי על סף ייאוש. סערת הנפש התמידית שהייתה בי לא הניחה לי לקיים זוגיות יציבה ולהעמיד צאצאים. למרות מצבי הנואש תמיד קיננה בי תחושה עמוקה וידע פנימי של "ייעוד" ו"שליחות", אבל לא מצאתי אותם….
וכך, באמצע החיים, נטשתי את כל חיי הקודמים ואת הקריירה המצליחה שהייתה לי, והתיישבתי לחצי שנה "מול הקיר", במנזר הטיבטי "קארמה" בבודגאיה שבהודו. החמלה שבה עטפו אותי שמונה מאות הנזירים הטיבטים קשה לתיאור במילים, והיא איתי עד היום הזה. כוח עצום! במנזר השתתפתי בקורס אינטנסיבי של חודש למדיטציה טיבטית (עם המורה הדגול: בוקר רינפוצ'ה), ושם החלה ההחלמה האמתית שלי וההתחברות העמוקה למשהו  גדול ממני, שכה ייחלתי לו.
מיד בשובי מהמנזר בהודו, במקביל לחזרה לעבודתי בענף התיירות, עסקתי במעבר מההסתפקות בתיאוריה ליישומה בחיי המעשה. במשך כשנה וחצי סעדתי חברה שהייתה חולה בסרטן סופני, ובטיפול בה השתדלתי ליישם את כל מה שספגתי ולמדתי מהטיבטיים. במקביל חזרתי ביתר שאת ליצירה האהובה עלי: פיסול בברזל, שרק לאחר ניתוח שהסתבך להוצאת כיס המרה, ולאחר שנשברו לי כמה צלעות ולא יכולתי לעסוק בה יותר, עברתי לציור. היצירה קלחה ממני כמעיין נובע שלא יודע רוויה, ובשנת אלפיים הצגתי את ציוריי בתערוכת יחיד בשם: "דרך הצבע", בגלריית "הוראס ריכטר" ביפו.
במקביל להכנת ציוריי לתערוכה, הייתה לי עוד משימה חשובה. נתבקשתי לצייר לחיל הים ציור הנצחה של הצוללת "אח"י דקר" בגודל של מטר וחצי על שני מטר וחצי. גם בזה הייתה נגיעה מיסטית. כשהתראיינתי בשייטת הצוללות של חיל הים לגבי הסכמתי לבצע  את הפרויקט, הצוללת הייתה עדיין בחזקת נעדרת. אולם, במהלך עבודתי על הציור – נמצאו שרידיה בכרתים, מה שכפה עלי לשנות את הציור. מהנצחת תעלומה עברתי להנצחת טרגדיה לאומית.
נפשי נהנתה משקט זמני, אך מהר מאד "התולעת" התחילה לכרסם בי שוב. זאת לא הייתה תחנה אחרונה של חיי.

ואז הגעתי ל"פנג שואי"…וסוף סוף הגעתי הביתה!!!

הכול פתאום התחבר בתוכי. כל אהבותיי יושבות בשלום אחת עם השנייה תחת המטרייה הענקית של הפנג שואי. יש מקום לכוליות שלי. פתאום כל החסרונות הפכו ליתרונות. יש מקום ליצירתיות, יש מקום לחוש האסתטי ולאהבתי הענקית לעצב חללים, יש מקום, ואולי זהו המקום הראשון, לאהבתי הגדולה לעזור לאנשים מכל הלב וכמובן שיש מקום נרחב לאזוטרי ולנשגב. הגעתי למקום שבו השיח עם העולם הבלתי נראה הוא השיח השולט, ואת השיח הזה אני מכירה היטב מאז ומעולם. פרשתי מעולם התיירות ויצאתי לעצמאות, הנשמה פרחה מאושר והפאזל של חיי הסתדר.
לנצח אזכור את הרגע המכונן בחיי, בו חלחלה בי התודעה והידע שלי בפנג שואי התחבר בתוכי עם הידע מהתורה ומהקבלה, והפך בתוכי למקשה אחת שלמה ותומכת. משורש עבות זה אני יונקת את הידע וההשראה בעבודתי.
בהיותי אמנית יוצרת, "תוקשרה" אלי סדרת ציורי פנג שואי. כארבעים ציורים נולדו בי זה אחר זה וכל ציור היה עם מסר, צבע וסמל אחר; עם טריאגרמה מתאימה; ונושא את השם של המלאך הממונה על אותו הכיוון של הציור.
כתוצאה מהחיבור בין הפנג שואי לשורש היהודי שלי והמכנה המשותף שמצאתי בין שתי האסכולות, הרגשתי ראויה לייסד את הפנג שואי היהודי המשלב שתי אסכולות אלה, ועוסק בעיצוב בתים וטיפול במרחב האישי של בני אדם על פי תורת הפנג שואי (תעודה והסמכה פורמאלית לא הספיקו לי…).
התמהיל המיוחד שלי  אותו חצבתי ב-60 שנותיי ביושר, ומתוך אמת גדולה ממני. תמהיל זורם ועכשווי המשלב בין שתי האסכולות המדהימות הללו, לעיצוב חיים בעולם כאוטי ומשתנה, הוא המשימה של חיי!

• לעבוד בצמוד למנהלי חברות בניה, קבלנים, אדריכלים ומעצבי פנים, למען ירוויחו רוכשי הבתים את הבית המיטבי עבורם, שיאפשר להם חיים טובים, עם כמה שפחות "הפרעות" מהבית בחיי היומיום.

• לייעץ על בסיס קבוע לבעלי עסקים, לפני סגירת עסקאות חשובות, לבדוק את השותפים הפוטנציאלים לפני ש"תוקעים כף", וליידע אותם אילו "ימים טובים" ואילו "ימים גרועים" לעסקים בלוח השנה הסיני. כל אלה, כדי לחסוך לכמה שיותר בעלי עסקים נפילה לבורות שמהם קשה לעיתים להתאושש.

• לייעץ לכמה שיותר אנשים בצומת דרכים, לפני  החלפת עבודה, מעבר דירה, הגירה, גירושין ועוד. כדי לאפשר לרבים לקחת את ההחלטה הנכונה, במקום הנכון ובזמן הנכון, זו שתצעיד אותם קדימה בבטחה ותאפשר להם חיים טובים.

• להכין  מפות אישיות לכמה שיותר תינוקות בני יומם, כדי לתת להוריהם כלים מדוייקים לגדל את ילדיהם עם כמה שפחות טעויות וכמה שיותר אפשרויות צמיחה להצלחה בחייהם.

אני אמנם מגשימה את חזוני, אך חשוב לי לעשות זאת בהיקף רחב יותר, כדי שהחיים יהיו טובים וקלים יותר לרבים. אני אוהבת שיתופי פעולה עם בעלי מקצוע מתחום הבניה ואדריכלים ומעצבי פנים רבים שבעצמם למדו בעבר פנג שואי מתייעצים איתי על בסיס קבוע כברת סמכא בתחום.